אם חבר היה אומר לי שיום אחד אכתוב פעמיים ספר בנושא הציור, הייתי מסתכל עליו כעל הוזה ומשוגע 

פרופסור למחשבים לסלי מזי טען "יש להביא את החוקר ההומניסט, את האמן ואת מדען המחשבים להתעניין יחדיו באמנות המחשב".              אני עדיין מחפש את החוקר ההומניסט, ואת מדען המחשבים שנוכל לעבוד יחדיו כצוות. אני בעל תואר בהנדסה מהטכניון ותוארMBA  בניהול מאוניברסיטת ת"א. בקריירה שלי עבדתי בחברות היי טק בין השאר בתע"א, תדיראן, אי.סי.איי, ואחרות. מילאתי תפקידים של מהנדס פרויקט, מהנדס ראשי וסמנכ"ל בנושאים טכנולוגיים. הרציתי פעמים רבות בעולם בכנסים מכובדים, ואף השתעשעתי בכתיבת מדור אישי במשך שנתיים, במקביל לעבודה, בשם "ניהול עולמי" במגזין "סטטוס".                                         

אך אם חבר היה אומר לי שיום אחד אכתוב פעמיים ספר בנושא הציור, הייתי מסתכל עליו כעל הוזה ומשוגע. אך מתברר שהחיים מלאים בתהפוכות, התחלתי לעסוק בציור דיגיטלי כקריירה שניה, וזה הספר השני שאני כותב על ציור דיגיטלי.  ספרי הקודם יצא בשנת 2012 והספיק להתיישן.

תערוכתי האחרונה "הרצל מצייר את הרצל" הוצגה במוזיאון הרצל וגלריית משרד החוץ בירושלים, בבית האמן בכפר סבא, בוינה, וג'נבה בחסות משרד החוץ.

בבאזל השתתפתי בשנת 2017 בתערוכת "נוילנד – ארץ חדשה" יחד עם האמנים: שי יחזקאלי, יעל בר טנא ובועז ערד ז"ל. 

 

 

צמד המילים החזק ביותר בענף הטכנולוגיה בשנים האחרונות הוא בינה מלאכותית. אחרי המצאת מנוע הקיטור, גילוי החשמל, האינטרנט. היום אנחנו נמצאים בפתחה של המהפכה הרביעית - מהפכת הבינה המלאכותית. הרעיון שמחשבים יכולים לבצע מטלות כמו-אנושיות, הוא כבר מזמן לא עתיד מדומיין. אנחנו רואים את זה כל הזמן סביבנו, בהמלצות צפייה או האזנה בשירותי מדיה שונים, בתרגומי שפה, בסייעות הקוליות, במצלמות הסמארטפונים המסוגלות לזהות אילו אובייקטים נמצאים בפריים. כל אלה קורים כבר עכשיו, אבל בינה מלאכותית היא גם הווה קיים וגם אופק רחוק מלא הבטחות.

 

אפליקציית ספוטיפיי, הינה מערכת ניתוח מידע שמתחברת לבינה מלאכותית, שלמדה את ההעדפות המוזיקליות שלנו, נטפליקס למדה את העדפות הסרטים שלנו. ומחר מחשב אוטונומי יצייר את הציורים המועדפים עלינו.

אלגוריתמים ללמידה אוטומטית הפכו למרכיב מרכזי בעולם, האפליקציות והשירותים שאנו צורכים כיום כבר מבוססים על אלגוריתמים חדשניים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה.

עולם המלצות התוכן נשלט על ידי אלגוריתמים, "טריפ אדוויזר ממליץ לנו על מסעדות, נטפליקס על סרטים, ויוטיוב על הסרטון הבא. בספוטיפיי אני מתחבר לשיר הראשון, והתוכנה ממליצה לי על השיר הבא.

 

אחד החששות הגדולים של אנשים היא התחושה ש"אח גדול" כלשהו מרגל אחריהם, ואוסף עליהם מידע. אלא לדעתי לא זה לא המצב בכלל. זו רק מכונה, מערכת ניתוח מידע שמתחברת לבינה המלאכותית.

 

ב-1970 התחלנו להתעסק עם טכנולוגית האינטרנט ולהבין מהי, והיום    ב-2018  אנו מתחילים למצות את אחד הפוטנציאלים הגדולים שלה - היכולת לבצע פרדיקציה. אין לנו יכולת לנבא איך ייראה הציור בעוד 40 שנה,

שוק האמנות המקוון כיום הינו מקום פופולרי ליזמים ונעשה יותר ויותר צפוף. גם חברות מבוססות משתתפות, לדוגמה בית המכירות כריסטי, גוגל עם Google Open Gallery . ואמזון עם Amazon Art.

היום הציור הופך בהדרגה נגיש לציבור הרחב, הדבר נותן לציירים ערוצים נוספים להגיע לקונים, ויוצר דמוקרטיזציה בעולם האמנות.

רוב סיפורי ההצלחה באמנות שמככבים בעיתונות נוסדו בארה"ב, דוגמאות הינן Art.sy, Paddle8 ו UGallery, יש גם גידול מרשים של סטארט-אפים באירופה.  

ג'ון ג'יאננדריאה Giannandrea, מנהל מחלקת למידה המכונה של גוגל, אמר בכנס של חברת גוגל, כי אנחנו כרגע "בסוג של אביב באינטליגנציה מלאכותית, וביכולת הלימוד העצמי של האלגוריתמים".

כיום יכולות תוכנות מחשב כמו "אהרון" לצייר, תוכנות כמו "מוטייטור" לסייע בפיסול, ואף להלחין מוזיקה מקורית בסגנון באך, או לנגן סקסופון ג'אז כמו צ'רלי פארקר.                                                                               הוכחה משמעותית לשיפור ביכולות התוכנות ללמוד הינן שתי התוכנות שפיתחה קבוצת "דיפ מיינד" (DeepMind)  במחלקת המחקר של גוגל.   תוכנת "אלפא?גו",  ניצחה במשחק הלוח הסיני גו את יריבה האנושי, לי סדול הקוריאני, בתוצאה 4-1, ותוכנת הבינה המלאכותית "אלפא זירו" ניצחה תוכנה בשם סטוקפיש 8, שנחשבה לאחת הטובות בעולם בשחמט.  העתידן ריי קורצ'ווייל  חוזה "אינטליגנציה מלאכותית תהיה מסוגלת לצייר, כמו או טוב יותר מאשר בני אדם. מחשבים כבר כותבים סיפורים, מלחינים מוסיקה, מציירים תמונות. זה רק עניין של זמן".                כוונים מבטיחים בפיתוח כיום הינם פרויקט מג'נטה של גוגל: בינה מלאכותית המסוגלת ליצור אמנות מקורית, פרויקט “בינה מלאכותית אוטונומית” של חברת קורטיקה הישראלית, פרויקטי Phoneix      ו-Humai: שימור התודעה של ציירים מפורסמים שנפטרו.   היצירה "דיוקן של אדמונד דה בלאמי", נוצרה על ידי אלגוריתם שתוכנן על ידי הקבוצה הצרפתית OBVIOUS. חברת "כריסטי" מכרה במכירה פומבית את הדיוקן עבור 432,500 $, כאשר ההערכה המקדימה הייתה של 10,000 דולר בלבד. מדהים איך המחר בציור הדיגיטלי, כבר הגיע היום.   ולסיום כמה מילים על זכויות והעתקה בעולם האינטרנט.                     צמד אמני הרשת אווה ופרנקו מאטאס אומרים שכל הפרויקטים שלהם  אינם מקוריים לחלוטין.                                                                        למעשה, הם הצהירו כי "כל מי שטוען כי עבודתו היא מקורית, צריך באמת להתחיל להטיל ספק באמירה זו, המנטליות של אווה ופרנקו מאטאס היא כי כמעט כל דבר בעולם הזה, וזה אינו מוגבל לאמנות בלבד, הוא שיכפול או העתקה חלקית של משהו שפורסם בעבר". דברים כדורבנות.